מבחינה חברתית, מקובל להתייחס אל מצב של פשיטת רגל כאל מצב איום ונורא, נקודה קיצונית ומאיימת שחלילה לנו מלהגיע אליה, כאשר למעשה ההיגיון שמאחורי פשיטת רגל והמשמעות שלה, נועדו להשיג מספר מטרות ולאפשר לחברה התנהלות כלכלית חכמה והומנית יותר.
הרעיון שמאחורי פשיטת רגל והמשמעות שלה
למעשה פשיטת רגל היא מצב שבו אדם נקלע לחובות רבים לנושיו, ועל מנת לפדות את חובותיו הוא מפסיק להיות הבעלים החוקי של הנכסים שלו ומעביר את הבעלות עליהם לנושים. בכל שנה קובעת המדינה את הרף התחתון של התשלומים שאדם צריך להיות חייב על מנת להגיע אל פשיטת רגל ובאופן גורף לא ניתן להגיע למצב של פשיטת רגל עבור מי שאינו בן 18 ואינו תושב ישראל.
ישנן שתי מטרות מוצהרות להליך פשיטת רגל בהוצאה לפועל. הראשונה היא לכנס את נכסיו של אדם חייב, על מנת לחלק אותם בין הנושים שלו בצורה יעילה ומהירה, כדי לסגור את החובות שלו מולם, והמטרה השנייה של פשיטת רגל נועדה להעניק לאדם חייב שהסתבך בתום לב מבחינה כלכלית, הזדמנות חדשה לפתיחת דף חדש בחייו תוך סגירת חובותיו הישנם וקבלה של הפטר כחוק. בשל כך יכול חייב לבחור האם להכריז על פשיטת רגל או להעדיף הליך של איחוד תיקים המאפשר לו פריסה נוחה יותר של חובות מול נושיו, או לבקש הכרזה על חייב מוגבל באמצעים שתקבע סך תשלום נמוך יותר של החובות עבורו.
תהליך פשיטת רגל הלכה למעשה
הליך של פשיטת רגל מתנהל בבתי ההוצאה לפועל או בבתי המשפט המחוזיים, תחת הפיקוח של כונס הנכסים הרשמי. תחילתו של הליך פשיטת רגל עשויה להתרחש באחת משתי דרכים: כאשר החייב עצמו מגיש בקשה להכריז עליו פשיטת רגל או כאשר נושיו מבקשים זאת. כעת מתחיל סדר פעולות על פי חוק, הכולל התנהלות מול החייב, מול הנושים ומול הנכסים, כאשר החוק קובע מספר הגנות בסיסיות על נכסיו של החייב על מנת שלא להותיר אותו ואת בני משפחתו חסרי קורת גג, ומגדיר את התהליכים וההגבלות הכרוכים בו. בשלב הראשון מוגשת בקשת פשיטת רגל אל כונס הנכסים הכוללת הגשת מסמכים מורכבת כחוק, לאחר מכן מוגש צו כינוס נכסים, מוצא צו פשיטת רגל וניתן הפטר, לאחר מכן מגיע שלב בו החייב נדרש לתת הסברים על נסיבות ההסתבכות הכלכלית שלו על מנת להוכיח שנעשו בתום לב וללא כוונת זדון, ורק בסופו של התהליך הארוך והביורוקרטי הזה, מתקבלת ההחלטה האם להכריז על פשיטת רגל או לדחות את הבקשה, ובהתאם להחלטה לבצע את ההליכים הנובעים ממנה.
