|
| עוד מידע בתחום |
|
 |
|
מאמרים אחרונים
|
| כינוס נכסים |
מאמר זה יתאר את תהליך ניהול הסיכונים הפיננסים של מדינה בבואה לתכנן את פעילות הגיוסים שלה בשווקים הפיננסיים, בארץ ובעולם. יצוין, בהקשר זה, כי מאפיינים רבים בפעילותן של חברות עסקיות גדולות מצויים גם בעבודתה של הממשלה ובפרט בממשק שבין הממשלה למגזר העסקי. לפיכך, נורמות עבודה, שיטות ביצוע ומודלים תיאורטיים המסייעים למגזר העסקי יכולים וצריכים לסייע גם לממשלה. אמירות כלליות אלו יפות שבעתיים בכל הנוגע לפעילות הפיננסית של הממשלה, העלולה לייצר סיכונים לא מבוטלים שיש להתמודד עימם מראש ולנהל אותם באופן שוטף.בתהליך ניהול הסיכונים ישנם מספר שלבים, כאשר הראשון בהם הוא מציאת ה- trade-off הרצוי בין הסיכון התקציבי (חשבונאי) לבין הסיכון הכלכלי.
כמו לכל חברה עסקית, גם לממשלה מספר פונקציות מטרה שעומדות לפעמים בסתירה אחת עם רעותה.
המטרה המרכזית בהקשר של ניהול הסיכונים היא להביא למינימום את עלויות הגיוס בכפוף למגבלות סיכון, כאשר מחד גיסא מעוניינת הממשלה במינימום סיכון תקציבי ומאידך גיסא במינימום סיכון כלכלי. בעוד שהחזרי הריבית על החוב הממשלתי משפיעים על הגירעון התקציבי, הרי שהחזרי הקרן על הפרשי ההצמדה שלהם (למעט לביטוח לאומי) אינם משפיעים, על פי הכללים המקובלים, על הגירעון. מבחינה כלכלית ההפרדה בין החזרי ריבית להחזרי קרן היא כמובן מלאכותית ושווי השוק של החוב תלוי גם בהחזרי הקרן. במודל המלאי שיוצג בהמשך מנסה יחידת החוב הממשלתי בחשב הכללי לאזן בין שני סיכונים אלו.בה בעת, חשוב לזכור, כי הממשלה היא השחקן המרכזי בשוק האג"ח המקומי כמו גם בעלת חוב לא מבוטל במט"ח אשר מחייב אותה לשמור על נוכחות בשוקי ההון בחו"ל. הממשלה נהנית מהפריבילגיה של היותה 'שחקן קטן' בשוקי ההון הבינלאומיים, כך שאינה משפיעה בפעולותיה על המחירים בשוק. מאמר זה יתאר את תהליך ניהול הסיכונים הפיננסים של מדינה בבואה לתכנן את פעילות הגיוסים שלה בשווקים הפיננסיים, בארץ ובעולם. יצוין, בהקשר זה, כי מאפיינים רבים בפעילותן של חברות עסקיות גדולות מצויים גם בעבודתה של הממשלה ובפרט בממשק שבין הממשלה למגזר העסקי. לפיכך, נורמות עבודה, שיטות ביצוע ומודלים תיאורטיים המסייעים למגזר העסקי יכולים וצריכים לסייע גם לממשלה.
אמירות כלליות אלו יפות שבעתיים בכל הנוגע לפעילות הפיננסית של הממשלה, העלולה לייצר סיכונים לא מבוטלים שיש להתמודד עימם מראש ולנהל אותם באופן שוטף.בתהליך ניהול הסיכונים ישנם מספר שלבים, כאשר הראשון בהם הוא מציאת ה- trade-off הרצוי בין הסיכון התקציבי (חשבונאי) לבין הסיכון הכלכלי. כמו לכל חברה עסקית, גם לממשלה מספר פונקציות מטרה שעומדות לפעמים בסתירה אחת עם רעותה. המטרה המרכזית בהקשר של ניהול הסיכונים היא להביא למינימום את עלויות הגיוס בכפוף למגבלות סיכון, כאשר מחד גיסא מעוניינת הממשלה במינימום סיכון תקציבי ומאידך גיסא במינימום סיכון כלכלי. בעוד שהחזרי הריבית על החוב הממשלתי משפיעים על הגירעון התקציבי, הרי שהחזרי הקרן על הפרשי ההצמדה שלהם (למעט לביטוח לאומי) אינם משפיעים, על פי הכללים המקובלים, על הגירעון. מבחינה כלכלית ההפרדה בין החזרי ריבית להחזרי קרן היא כמובן מלאכותית ושווי השוק של החוב תלוי גם בהחזרי הקרן.
במודל המלאי שיוצג בהמשך מנסה יחידת החוב הממשלתי בחשב הכללי לאזן בין שני סיכונים אלו.בה בעת, חשוב לזכור, כי הממשלה היא השחקן המרכזי בשוק האג"ח המקומי כמו גם בעלת חוב לא מבוטל במט"ח אשר מחייב אותה לשמור על נוכחות בשוקי ההון בחו"ל. הממשלה נהנית מהפריבילגיה של היותה 'שחקן קטן' בשוקי ההון הבינלאומיים, כך שאינה משפיעה בפעולותיה על המחירים בשוק. מאמר זה יתאר את תהליך ניהול הסיכונים הפיננסים של מדינה בבואה לתכנן את פעילות הגיוסים שלה בשווקים הפיננסיים, בארץ ובעולם. יצוין, בהקשר זה, כי מאפיינים רבים בפעילותן של חברות עסקיות גדולות מצויים גם בעבודתה של הממשלה ובפרט בממשק שבין הממשלה למגזר העסקי. לפיכך, נורמות עבודה, שיטות ביצוע ומודלים תיאורטיים המסייעים למגזר העסקי יכולים וצריכים לסייע גם לממשלה. אמירות כלליות אלו יפות שבעתיים בכל הנוגע לפעילות הפיננסית של הממשלה, העלולה לייצר סיכונים לא מבוטלים שיש להתמודד עימם מראש ולנהל אותם באופן שוטף.בתהליך ניהול הסיכונים ישנם מספר שלבים, כאשר הראשון בהם הוא מציאת ה- trade-off הרצוי בין הסיכון התקציבי (חשבונאי) לבין הסיכון הכלכלי.
כמו לכל חברה עסקית, גם לממשלה מספר פונקציות מטרה שעומדות לפעמים בסתירה אחת עם רעותה. המטרה המרכזית בהקשר של ניהול הסיכונים היא להביא למינימום את עלויות הגיוס בכפוף למגבלות סיכון, כאשר מחד גיסא מעוניינת הממשלה במינימום סיכון תקציבי ומאידך גיסא במינימום סיכון כלכלי. בעוד שהחזרי הריבית על החוב הממשלתי משפיעים על הגירעון התקציבי, הרי שהחזרי הקרן על הפרשי ההצמדה שלהם (למעט לביטוח לאומי) אינם משפיעים, על פי הכללים המקובלים, על הגירעון. מבחינה כלכלית ההפרדה בין החזרי ריבית להחזרי קרן היא כמובן מלאכותית ושווי השוק של החוב תלוי גם בהחזרי הקרן.
במודל המלאי שיוצג בהמשך מנסה יחידת החוב הממשלתי בחשב הכללי לאזן בין שני סיכונים אלו.בה בעת, חשוב לזכור, כי הממשלה היא השחקן המרכזי בשוק האג"ח המקומי כמו גם בעלת חוב לא מבוטל במט"ח אשר מחייב אותה לשמור על נוכחות בשוקי ההון בחו"ל. הממשלה נהנית מהפריבילגיה של היותה 'שחקן קטן' בשוקי ההון הבינלאומיים, כך שאינה משפיעה בפעולותיה על המחירים בשוק. |
|
