עיכוב הליכים  במערכת ההוצאה לפועל נקרא גם "עיכוב ביצוע", ויש להבחין מתי ניתן לבקש בקשה שכזו, ומה הם התנאים לקבלת עיכוב הליכים מסוג זה.

 

העיקרון הכללי גורס, כי כאשר ניתן פסק דין מהותי, ניתן להוציא אותו אל הפועל מיידית, ועצם הגשת ערעור, אינה מונעת את ביצוע פסק הדין. לכן לא ניתן לבקש מהערכאה המשפטית, שפסקה את פסק את הדין, סעד של עיכוב הליכים. לעומת זאת, ניתן לבקש מערכאת הערעור יחד עם בקשת הערעור.

יש לזכור כי ניתן לערער על הליכי הוצאה לפועל, ולפיכך ניתן לבקש במקרים אלו סעד של עיכוב הליכים מערכאת הערעור. גם אז, על המבקש להוכיח במידה רבה, כי עיכוב הליכים הכרחי, וכי אם לא יבוצע, לא יהיה ניתן להשיב לאחר מכן את המצב לקדמותו.

דוגמא חשובה לנושא זה הינה כאשר ניתן צו הכינוס. בדרך כלל צו כינוס נכסים יכלול בתוכו הוראה של עיכוב הליכים, דבר אשר מונע כל הגשת תביעה או הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב.

 

כאשר ניתנת החלטה שאיננה פסק דין, ניתן לבקש סעד של עיכוב הליכים מהערכאה אשר נתנה את החלטתה.

 

בית המשפט יבצע שני מבחנים מצטברים בבואו לדון בבקשת עיכוב הליכים:

 

בקשת עיכוב הליכים המוגשת לבית המשפט, תוגש לרוב בכתב (במקרים מסוימים ניתן לבקש בעל פה בעת הדיון. בכל סוג הליך, כפי שהוזכר לעיל, קיימים נהלים מורכבים שונים, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין בטרם הגשת בקשת עיכוב הליכים. חשוב להבין, כי בית המשפט לא חייב ליתן הוראה של עיכוב הליכים, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו בלבד לאור ניסוח הבקשה וסוג ההליך. מכאן חשיבותה הרבה של מעורבות עורך דין מקצועי המומחה בתחום הליכי בקשת עיכוב הליכים.