בשנים האחרונות חלו שינויים בחוק הוצאה לפועל, בנוגע לסמכויות רשמי הוצאה לפועל. בין היתר הורחבה סמכותם של רשמי הוצאה לפועל בכל הנוגע לקבלת מידע אודות נכסי החייב.
שינוי מהותי נוסף בחוק הוצאה לפועל, הוא השינוי באופי סמכויות השיפור הנתונות בידי השרשים של הוצאה לפועל, למשל: ערכאת הערעור על החלטותיהם.
השינויים בעקבות תיקון החוק
ראשית, בעקבות השינויים בחוק הוצאה לפועל, רשאי רשם הוצאה לפועל לפנות לגופים שונים כגון: רשם האוכלוסין, רשויות מקומיות, משרד הרישוי, ספקי חשמל, טלפון, כבלים ולווין וכן גם למוסד לביטוח לאומי, למנת לקבל מידע לגבי החייב. כל זאת ללא דרישה לכתב ויתור סוגיות מטעם החיב.
שנית, ישנם שינויים בסמכויות המשפטיות של רשמי הוצאה לפועל ובמשתמע מהן.
רשם הוצאה לפועל- סמכויות משפטיות
החל מהתיקון בחוק הוצאה לפועל, חל שינוי הן בנוגע לאופי ניהול הדיון, הנמצא בתוקף סמכותו של הרשם והן בערכאת הערעור כנגד החלטתו.
בערב, רשםהוצאה לפועל, היה רשאי לדון בטענת "פרעתי", שהעלה החייב, היינו טענה לפיה מילא אחר הוראות פסק הדין ופרע את חובו. את הדיון היה רשאי לקיים בדרך של דיון כהמרצה על ידי בית משפט השלום.
לאח שנתן רשם הוצאה לפועל את החלטתו, משקלה היה כמשקל פסק דין. בעקבות כך, לשני הצדדים היתה הזכות לערער על החלטתו בפני בית משפט מחוזי.
בעקבות התיקון בחוק הוצאה לפועל, הרשם אינו רשאי לנהל יותר דיון בדרך של המרצה. אלא, הדיון יתנהל לפי חוק הוצאה לפועל והתקנות מכוחו.
על מנת להגיש ערעור כזה, יש לפנות לבית משפט השלום ולא עוד למחוזי.
ערעור ברשות
כדי להגיע ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל יש צורך בקבל רשות על כך מטעם רשם הוצאה לפועל או מבית משפט.
זאת להוציא המקרים הבאים:
טענת פרעתי- החייב טוען שפרע את החוב, או שמסיבה אחרת אינו חייב עוד
אחריות כונס הנכסים- הנכס נמכא בצורה לא נכונה
אחריות הנאמן בעיקול מיטלטלין- העברת הרכוש לנאמן מתוך חשש שהחיי יעלים את הנכס לפני העיקול
אחריות צד ג' בקיום צו עיקול- רשם הוצאה לפועל טוען שצד ג' פעל "ללא הצדק סביר"
חוק הלוואות חוץ בנקאיות- כאשר ראש הוצאה לפועל קובע שיש חריגה ממסגרת הריבית המותרת.
|
